מטומאת

מטומאת

ед.ч., ж. р., 1,2,3 л., наст. вр./

טוּמָא [-, מְטוּמָא, יְטוּמָא]

был загрязнён, осквернён

————————

מטומאת

ед. ч. ж. р. /

מְטוּמָא

загрязнённый (в религиозном смысле), осквернённый